שלימא

שְׁלִים, שְׁלִימָא, שְׁלֵי׳m. (שְׁלֵם) 1) complete, perfect; whole, unimpaired. Targ. Ex. 12:5. Targ. Ruth 2:12. Targ. Gen. 17:1. Targ. O. ib. 33:18 (Y. שָׁלֵם; h. text שָׁלֵם). Targ. Y. Lev. 22:27 שלימא the perfect; (Jacob); a. fr.Pl. שְׁלֵימִין, שְׁלֵימֵי, שַׁלְמִין, שָׁ׳. Targ. Deut. 25:15. Targ. Ex. 29:1. Targ. Ps. 119:1 שְׁלִימֵי אורחא (not אורחיה; ed. Wil. שְׁלִימֵּי). Targ. Prov. 28:10; a. fr.Fem. שְׁלִימָא, שְׁלֵי׳, שַׁלְמָא, שְׁלִימְתָּא, שְׁלִמְ׳, שְׁלֵימְתָּא, שְׁלֵמְ׳. Targ. Lev. 4:28. Ib. 3:9 (Y. II שְׁלֵימָה). Targ. Am. 1:6. Targ. Ps. 19:8; a. fr.Pl. שַׁלְמַן. Targ. Deut. 27:6 (not שלמין). Ib. 25:15 מכילן ש׳ (not שלמין); a. e. 2) peaceful, sincere, friendly.Pl. as ab. Targ. Gen. 34:21 (O. Ms. Vat. 13 שְׁלֵמִין; ed. Berl. שְׁלָם). Targ. 2 Sam. 20:19.